ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ נ' ביבי

פסק דין

בפניי תביעה על סך 675,000 ₪ (סכום הקרן) שמקורה בשטר שהוגש לביצוע וניתנה לנתבע רשות להתגונן.

החייבת הינה חברת יניב ביטון שיווק בע"מ, (להלן -"החייבת") אשר לטענת התובעת חייבת לה את סכום התביעה, בגין סחורות שרכשה ממנה ובהתאם לכרטסת חשבונות שצירפה התובעת כנספח ד' לתצהיר מנהלה, מר שבע.

הבעלים והמנהל של החייבת הינו מר יניב ביטון, אשר בקשת ההתנגדות שלו לביצוע השטר, נדחתה על ידי כב' הרשמת כ"ץ.

הנתבע הינו חמו של מר יניב ביטון, אשר עבד כשכיר אצל החייבת ולטענת התובעת חתם על הסכם ההתקשרות בין התובעת לחייבת וכתב הערבות ושטר החוב, המצורפים לתצהיר מר שבע כנספחים א'-ג'.

החייבת נהגה לרכוש תוצרת חקלאית מהתובעת וחתמה עמה על הסכם התקשרות (נספח ג' לבקשה לביצוע שטר). על שטר חוב חתום על ידי החייבת כ"עושה השטר" ולכאורה, חתום אף על ידי שני ערבים: יניב ביטון והנתבע (נספח א' לבקשה ). בנוסף, מסרה החייבת לתובעתה שטר ערבות, חתום לכאורה בידי יניב ביטון והנתבע כערבים אישית לחובות החייבת לתובעת, (נספח ב' לבקשה).

שטר החוב הוגש לביצוע בהוצל"פ, כאשר לטענת התובעת, חתמו עליו החייבת וכערבים - הנתבע וחתנו יניב ביטון. בקשת ההתנגדות לביצוע השטר, אשר הגיש יניב ביטון נדחתה בהחלטת כב' הרשמת כ"ץ מיום 19/9/10 לאחר שהודה, כי הוא חתם על הערבות האישית לחובות החברה כלפי התובעת, ולאחר שנקבע כי לא הראה כל הגנה אפשרית.

בהחלטה מיום 19.9.10, אשר התירה את ההתנגדות לנתבע, קבעה כב' הרשמת קרן כץ, כי בהסתמך על עדותו של המבקש ושל יניב ביטון, לפיה יניב ביטון זייף את חתימת הנתבע כאן, ברור שהנתבע כאן לא חתם על השטר.

הוסיפה בהחלטתה כב' הרשמת, כי טענות ההתנגדות של הנתבע חסרות פירוט והיה עליו, ברגע שנודע לו כי חתימתו זויפה, להתלונן לעניין הזיוף במשטרה וכי כל עוד לא ידע אודות הזיוף, לא יכול היה להתלונן.

סכום החוב של החייבת לתובעת

טען מר שבע בתצהירו, כי החייבת רכשה וקיבלה מהתובעת סחורה בסכום התביעה, בהתאם לכרטסת הנה"ח, וביום 23/2/10 יניב ביטון פנה לתובעת, הודה בסכום החוב וביקש להסדירו בדרך של מימוש פיקדון שהופקד אצל התובעת ותשלום יתרת החוב בתשלומים.

כן התחייב יניב ביטון, כי במידה ולא ייפרע אחד התשלומים, יעמוד לזכות התובעת לפירעון מיידי, מלוא סכום החוב כמפורט במסמך עליו חתם ביום 23/2/10, (נספח ה' לתצהיר התובעת).

לעניין גובה החוב קבעה כב' הרשמת כץ, כי הודה מר יניב ביטון, כי הגיע להסדר חוב עם התובעת.

מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני עולה, כי גובה חובה של נתבעת לתובעת הינו כסכום התביעה וכמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות, וזאת, לאור נספח ה' לתצהיר מר שבע שבחתימת מר יניב ביטון. יניב ביטון לא התכחש לגובה החוב כפי שהודה בו באותו מסמך, לא בתצהירו ולא בעדותו.

האם על הנתבע לשלם את חובהנתבע

הגב' אביבית בוני, אחראית גבייה בתובעת הצהירה, כי העובדות ידועות לה, הן מתוקף תפקידה והן מעיון במסמכי התובעת. במסגרת עבודתה היא פגשה רבות את הנתבע, אשר הגיע להסדיר את תשלומי החייבת.

לדבריה, הנתבע היה מעורב בניהול עסקי החייבת ביחד עם חתנו. יתרה מכך, לטענתה, הנתבע הבהיר לה, כי הינו אחראי לתשלום חובות החייבת וידאג שהצ'קים אשר מסרה החייבת, ייפרעו.

בחקירתה העידה, כי התובעת לא מספקת סחורה ללקוחות טרם שהלקוח חותם על הסכם, שטר חוב וערבות, וכי כל התנהלותה הייתה מול הנתבע, אשר ניהל את ענייני הנתבעת מול התובעת, הסדיר את כל מה שהיה צורך בהתנהלות היחסים העסקיים ביניהם, כולל תיקון מועדי הפירעון בצ'קים שמסרה החייבת לתובעת, מסירת חשבוניות עבור החייבת והתנהג כ"בעל הבית" של החייבת. בפועל ומכיוון שהנתבע, לדבריה, "עשה הכל", היא ראתה את הנתבע בתור העסק - החייבת.

על פי עדותה, החייבת הייתה לקוח של התובעת במשך שנים רבות, הנתבע ויניב ביטון הגיעו מידי שבוע למשרדי התובעת והיו לקוחות גדולים וכל בעיה שנוצרה עם החייבת, נפתרה על ידי הנתבע.

מנכ"ל התובעת, אילן שבע, המכיר את עובדות המקרה, הן מתפקידו כמנכ"ל והן מעיון במסמכי התובעת, הצהיר, כי יניב ביטון שימש כמנהל החייבת ובעל השליטה בה ומשה ביבי, חמו של יניב ביטון, היה מעורב בניהול עסקי החייבת וערב להתחייבויותיה.